איתמר טורס

עורך דין

נזיקין (רכוש וגוף)

על פי פקודת הנזיקין, היא החוק הראשי והעיקרי שמסדיר את כל המצב המשפטי הקשור בתביעות הקשורות בנזקים, נזק הוא  “אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה”.

ההגדרה לעיל שפקודת הנזיקין אינה מבדילה בין נזק ממוני לבין נזק לא ממוני ועל כן פקודת הנזיקין קבעת בהמשך מהו נזק ממוני.

נזק ממוני מוגדר כ“הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים”

נזק לא  ממוני אינו מוגדר בפקודת הנזיקין, אולם ברור, מן הסתם, כי כל נזק שאינו נכנס בגדרו של נזק ממוני הינו נזק לא ממוני.

כך, למשל, אם חו”ח אדם נפצע בתאונת דרכים ורגלו נפגעה קשות כך שהיא נשברה במספר מקומות, ובעקבות כך נאלץ הוא לעבור ניתוח אצל מומחה בתחום האורתופדיה הכירורגית, ולאחר מכן היה נתון בגבס במשך שלושה חודשים ולא עבד, הרי שאותו אדם סבל גם מנזק ממוני וגם מנזק לא ממוני. הנזקים הממוניים הם התשלום עבור שירותי המנתח אותו נאלץ אותו אדם להוציא מכיסו ובכך נגרם לו חסרון כיס, וכן אי קבלת משכורת בשיעור כזה או אחר ממקום עבודתו מאחר ולא עבד. אובדן המשכורת ברמה כזו או אחרת כמו גם חסרון הכיס שנגרם לאותו אדם ניתנים להערכה ולמדידה בכסף ובאופן די מדויק. 

בנוסף, אותו אדם לבטח סבל מכאבים עזים לאחר התאונה, בעת הניתוח, בעת ההחלמה ויתכן שגם בעתיד לבוא, במידה כזו או אחרת. כמו כן, קיימת סבירות גבוהה, כי יהיה מוגבל בתנועתו ועל כן לא יוכל לעסוק אוח יהיה מוגבל בעיסוק בפעילויות גופניות שעסק בהן בעבר, כגון פעילויות ספורט, הליכות ממושכות, ריקוד, טיולים וכד’. הכאב והסבל מהווים אובדן של נוחות ושל רווחה גופנית ושל הנאות החיים. השינוי בעיסוק בפעילויות הגופניות מהווה אובדן הנאה. האובדנים או החוסרים הללו לא ניתנים להערכה ולמדידה באופן מדויק מכיוון שעוצמתם משתנה מאדם לאדם בהתאם לנסיבות חייו. לפיכך זהו נזק לא ממוני.

על אף שמבחינה משפטית טהורה תחום הנזיקין לא יוצר את ההפרדה הזו, מבחינה פרקטית, בתי המשפט יוצרים הפרדה בין נזקי גוף ונזקי רכוש והטיפול בנזקי גוף שונה מזה שבנזקי רכוש.

לכל נזק יש מי או מה שאחראי לגרימתו. זהו המזיק. מי שנגרם לו הנזק הוא הניזוק. על המזיק לפצות או לשפות את הניזוק. המעשה הנזיקי שבגינו על המזיק לפצות או לשפות את הניזוק נקרא עוולה. ישנם עוולות כלליות, עולוות מסגרת וישנן עוולות מיוחדות (נקראות גם פרטיקולריות), כלומר, מעשים שקורים בנסיבות ספציפיות ביותר. דוגמא לעוולות מסגרת הן עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה. הן עוולות כלליות מכיוון שהן יכולות לגדור בתוכן ארועים נזיקיים שקרו בנסיבות שונות ומגוונות. דוגמא לעוולה פרטיקולרית הינה היזק שגרם כלב או תקיפה היא  מספר חוקים בתחום הנזיקין. ראוי לציין שעוולה פרטיקולרית יכולה לכלול בתוכה גם עוולה כללית. אם כלב של פלוני נשך את אלמוני, הרי אלמוני יכול לתבוע את נזקיו מפלוני כאשר כל שעליו להוכיח שארוע הנשיכה קרה וכי כלבו של פלוני הוא זה שנשך אותו. עם זאת, אלמוני יכול לטעון בנוסף שפלוני התרשל באופן שבו שמר על כלבו ולכן כלבו נשך אותו.

פרט לפקודת הנזיקין קיימים מספר רב של חוקים אשר מתואר בהם ארוע כלשהו בגינו על פלוני לפצות את אלמוני בגין נזק שנגרם לו, כגון חוק איסור לשון הרע, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חוק עוולות מסחריות, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וכיו”ב.

נזק גוף

רבים הארועים הנזיקיים שעניינם תאונות דרכים. כולנו שומעים על תאונות דרכים שהסתיימו בהרוגים או בפציעות קשות מאד, אולם, למרבה הצער בישראל יש תאונות דרכים רבות מאד, כאשר אלה שבסיומן אנשים מקפדים את חייהם הן רק חלק מזערי בהן. רוב תאונות הדרכים מסתיימות, למרבה המזל, רק בפגיעות ברכוש, כלומר נזקים שנגרמו לרכבים, אך לא לנהגיהם או לנוסעים בהם. עם זאת, מיעוט התאונות כן מסתיימות בפגיעה בגופם של הנוסעים או מי שנהג בהם. במקרה הזה קיים חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים המגדיר מתי שימוש ברכב יהווה תאונת דרכים ואת מנגנון הפיצוי של מי שנפגע בגופו בגין התאונה. חשוב לציין שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו דורש הוכחת רשלנות או אשם מצד מי מהנהגים שהיו מעורבים בתאונה אלא רק דורש הוכחה שהייתה תאונת דרכים.

משרדנו מלווה באופן מקצועי, יעיל ומהיר את מי שנפגע בתאונת הדרכים ונגרם לו נזק בגופו בתהליך הכרוך בקבלת זכויותיו, הן מול המוסד לביטוח לאומי הן מול חברות הביטוח כאשר במקרה הצורך מייצג את הלקוח בבתי המשפט בתביעה. 

נזק רכוש

כאמור, רוב תאונות הדרכים אינן מסתיימות בפגיעות בגוף, קל וחומר במוות, אלא בפגיעה ברכוש, היינו, הרכבים נפגעים, ברמה כזו או אחרת, ואז יש לתקנם. במקרה הזה כן נבדקת אחריותם של הנהגים שהיו מעורבים בתאונה לגרימת התאונה. לרוב, חברות הביטוח בהן בוטחו הרכבים מפצות את בעלי הרכבים ומגישות תביעות נגד הנהג של הרכב הנגדי. במקרים מסוימים הנהגים עצמם מוותרים על שירותיה של חברת הביטוח, מתקנים הנזק בעצמם ותובעים לאחר מכן את הנהג ו/או חברת הביטוח של הרכב הנגדי.

משרדנו בעל ניסיון רב ומלווה את מי שרכבו נפגע בתאונה בכל השלבים הנדרשים עד לקבלת הפיצוי וככל שהדבר דורש – גם הגשת תביעה לבית המשפט.

ארועים נזיקיים, ואין זה משנה מה האופן שבו נגרמו, בין בתאונת דרכים ובין בנפילה בהליכה ברחוב, יכולים להתרחש גם בעת שאדם נמצא בעבודתו (כגון פועל בניין שנדרש לחצות כביש על מנת להעביר קורות עץ מצד אחד של הכביש אל הצד השני בו נמצא אתר הבנייה ונפגע מרכב שחלף) בדרכו מהעבודה או בחזרה ממנה (אבל רק לנקודה אחת בלי סטיות משמעותית מהדרך). במקרה הזה, ועל פי חוק הביטוח הלאומי, זכאי הניזוק לפיצוי עקב היותו ניזוק כתוצאה מתאונת עבודה. במקרה הזה, על פי החוק, הניזוק/העובד זכאי לפיצוי חד פעמי בגין אובדן הכנסתו בתקופת היעדרותו מהעבודה ובגין ההוצאות הרפואיות שנגרמו לו. כמו כן, ככל שנגרמה לו נכות לצמיתות, הוא רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת נכות. במקרה הזה יש להגיש בקשה לוועדה רפואית ובה כל המסמכים הרפואיים. ככל שהוועדה הרפואית דוחה את הבקשה או קובעת אחוזי נכות נמוכים קיימת זכאות להגיש ערעור על החלטתה לוועדה רפואית לעררים וככל שזו לא מקבלת הערעור או שהחלטתה אינה מקובלת ניתן לערער לבית הדין האיזורי לעבודה.

משרדנו בעל וותק וניסיון רב בטיפול בנפגעי עבודה ובייצוגם מול המוסד לביטוח לאומי בכל הוועדות וככל שצריך גם בבית הדין האיזורי לעבודה. משרדנו מתמחה בהענקת שירות מהיר, יעיל ובעיקר זמין וקשוב לכל מצוקות לקוחותיו, שלא אחת נקלעים למתחים נפשיים עקב השינוי הפתאומי בחייהם והצורך להאבק נגד המוסד לביטוח לאומי על מנת שזה יכיר כראוי בפגיעתם.