איתמר טורס

עורך דין

הוצאה לפועל ופשיטות רגל

משרד עו”ד איתמר טורס מתמחה מזה יותר מ- 19 שנה בטיפול בחובות ובהסדרי חובות על סוגיהם השונים תוך מתן מזור וסיוע לאנשים שנקלעו שלא בטובתם למצב בו אינם יכולים לשלם את חובותיהם על אף ניסיונות כנים ואמיתיים לעשות כן עקב מצב כלכלי קשה אליו נקלעו. המשרד בעל ניסיון עשיר בתחום וליווה במהלך השנים לקוחות רבים  בהליך של חדלות פרעון/פשיטת רגל וסייע להם למחור את חובותיהם ולפתוח דף חדש בחייהם ללא פחד מפני מעקלים המופיעים בפתח הבית, והסרת העיקולים על חשבונות הבנק או על המשכורת. המשרד, בראשות עו”ד טורס, מלווה את החייבים באופן אישי בכל הליך פשיטת הרגל ומשתדל לסייע להם בכל מצוקותיהם. עו”ד טורס זמין רוב שעות היממה ומאפשר ללקוח לשתף אותו בכל רגע בכל בעיה אליה נקלע מול גופים, מוסדות ורשויות ציבוריים ופיננסיים גם בעת שהליך פשיטת הרגל שריר וקיים.

בימים אלה, כאשר יותר מרבע מכלל המשק הישראלי מובטל מאונס כתוצאה מההגבלות שהוטלו ע”י הממשלה בעטיה של מגיפת הקורונה, ואנשים נקלעים למצוקה כלכלית ו/או עתידים כמעט בוודאות להיקלע למצוקה כזו בעתיד הקרוב מאד, ובעקבותיה לחדלות פרעון ופשיטת רגל, חשוב שינתן להם פתרון ע”י איש מקצוע, אשר גם בקי בתחום וגם יהיה קשוב למצוקותיהם כמעט בכל שעות היממה כמו עו”ד טורס.

הליך פשיטת הרגל, או בשמו המשפטי, התקין יותר – במיוחד לאחר חיקוקו של חוק חדש בעניין שנכנס לתחולה בספטמבר 2019 – הליך חדלות פרעון, נועד לרפא מצב שבו נוצרה או נוצרת חדלות פרעון של אדם (בניגוד לפירוק חברה שהוא המצב המקביל בו חברה נקלעת לחדלות פרעון). חדלות פרעון היא, לפחות על פי ההגדרה המשפטית ולא המשפטית, בפשטות מצב בו התחייבויותיו של אדם גדולות מסך הכנסותיו מכל מקור שהוא, כך שבנקודת זמן בהווה או בעתיד הקרוב הוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויות אלה. 

כאשר אדם נקלע לחדלות פרעון הוא עלול להיות חשוף כבר עתה או בעתיד הקרוב לתביעות מצד נושיו – אלה שהוא התחייב כלפיהם בעבר או אלה שקיימים חיובים שלו כלפיהם גם בעתיד – ואז גם עלול למצוא את עצמו בתוך כאוס עצום, שעלול להשפיע על נפשו ועל משפחתו, ולעיתים (קרובות) גם על בריאותו הפיזית.

המחוקק הישראלי הבין לפני שנים ארוכות שהמצב הזה אינו תקין, לא ברמת הפרט ולא ברמת החברה. חברה אנושית בריאה וחזקה נבחנת בחוזק פרטיה. כאשר פרטים מסוימים בה חלשים הבסיס שעליו נשענת החברה מתערער ועלול להשליך על הפרטים הבריאים והחזקים בחברה הזו. כלומר, המחוקק הישראלי סבר, כי האינטרס של החברה הישראלית על רבדיה השונים לתמוך באלו שנפגעו כלכלית ונקלעו למצב של חדלות פרעון על מנת שבהבראתם יועילו לחברה ולא יזיקו לה. המחוקק ביקש לעשות זאת תוך יצירת איזונים מתבקשים בין זכות חדל הפרעון להשתקם כלכלית לבין זכות הנושה לקבל את חובו, שכן מהצד השני, יצירת מצב בו נושים לא מקבלים את כספם כלל וכלל עלול להוביל אף הוא, בתורו, לערעור החברה.

במהלך אותן שנים ביטא המחוקק את רצונו זה בחוקים מסוימים, כאשר המרכזי שבהם, עד שנת 2019, היה פקודת פשיטת הרגל, התש”ם – 1980 ותקנות פשיטת הרגל, שהותקנו ע”י שר המשפטים על פי סמכות שהוענקה לו בפקודת פשיטת הרגל, ושנועדו ליישם בפועל את הוראות פקודת פשיטת הרגל.

במהלך השנים עברה פקודת פשיטת הרגל רפורמה מסיבית עד שבמחצית ספטמבר 2019 הפקודה בוטלה לחלוטין והיא והתקנות מטעמה הוחלפו בחוק חדש, עדכני, אשר ניסה לבטא את כל התובנות שהצטברו במהלך 29 השנים מאז חוקקה פקודת פשיטת הרגל אצל כלל הגורמים (השחקנים) המשתתפים בהליך פשיטת הרגל – בתי המשפט, כונס הנכסים הרשמי, עורכי הדין המייצגים את החייבים, עורכי הדין המשמשים כבעלי תפקיד מטעם בית המשפט ועוזרים לכונס הנכסים הרשמי לנהל את הליך פשיטת הרגל, והנושים עצמם.

כיום קיים חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע”ח – 2018, אשר נועד לתת מענה מקיף לחברות שנקלעו לחדלות פרעון וגם, כמובן, לבני אדם. באשר לאנשים, יחידים, ביקש החוק, לראשונה באופן פורמלי, לא רק לתת מענה נקודתי לחובות שנוצרו להם, כפי שהיה עד היום, אלא לשקמם כלכלית. כלומר, המחוקק לא רק כיוון להווה ולעתיד הקרוב אלא גם לעתיד הרחוק. המחוקק הבין שיש מקרים בהם חובות של היחיד/החייב נוצרו כתוצאה מהתנהגות כלכלית פגומה או “לא תקנית” של החייב, גם אם לא מדובר בהתנהגות שהיא פסולה חוקית ( כמו למשל, יחיד שהתרגל באופן כללי לא להצטמצם בהוצאותיו על אף שהכנסתו אינה מתאימה לכך) וביקש למנוע הישנות הקלעות אותו אדם לחובות פעם נוספת. החוק מבטא רצון זה בדמות הענקת סמכות לממונה על חדלות הפרעון (כונס הנכסים הרשמי לשעבר) להורות ליחיד/לחייב להשתתף בתכנית שנועדה ללמדו להתנהג נכון כלכלית.

במסגרת החוק החדש נוצרו מספר שינויים, חלקם סמנטיים וחלקם מהותיים. ראשית, כנראה מתוך כוונה “להתנתק” מפקודת פשיטת הרגל, אומצו שמות חדשים למספר גורמים מרכזיים המשתתפים בהליך פשיטת הרגל. כך, מי שבעבר היה כונס  הנכסים הרשמי נקרא כעת הממונה על חדלות פרעון ושיקום כלכלי; חייב כבר לא נקרא כזה אלא “יחיד”; צו כינוס הוחלף ב – צו לפתיחת הליכים; וקיימים עוד מספר מושגים שעברו עדכון ומפאת קוצר היריעה אין טעם לפרטם.

חידוש מהותי ראשון של החוק היה הוצאת הטיפול של הליך חדלות הפרעון/פשיטת הרגל מסמכותם של בתי המשפט המחוזיים והעברתו לבתי משפט השלום או ללשכות ההוצאה לפועל (בהתאם לסכום החובות. עד 150,000 ₪ – הסכום מתעדכן מידי בפעם בפעם- הטיפול בבקשה ייעשה במסגרת לשכת הוצאה לפועל ומסכום זה והלאה בבתי משפט השלום בהתאם למקום המגורים של היחיד/החייב, ככל שהדבר מתאפשר). מטרת החידוש הזה היתה כפולה: ראשית, הורדת העומס מבתי המשפט המחוזיים לצורך התפנותם לטיפול בתיקים אחרים ובזמנים מקוצרים יותר. שנית, וכהמשך לנימוק הראשון, קיצור זמן הטיפול בהליכי חדלות הפרעון/פשיטת הרגל על מנת לקצר את הליך פשיטת הרגל כפי שהמחוקק ביקש לקדם. לשם הדוגמא, במחוז מרכז, הגדול במדינה באוכלוסיה שלו, יש עשרות אלפי אנשים בהליך פשיטת רגל. עניינם של אנשים אלה טופל בבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד (שלצורך העניין מהווה, בסופו של דבר, בית משפט אחד בלבד). עקב כך נוצר עומס על בית המשפט והליכי פשיטת הרגל נמשכו לעיתים שנים. גם לאחר שהתבצעה רפורמה בשנת 2013 עדיין, מפאת העומס, נקודת הזמן בה שאלת זמן ההפטר שיינתן לחייב נידונה היתה רק לאחר 18 חודשים. העברת הטיפול בהליכי חדלות פרעון/פשיטת רגל לערכאה של בית המשפט השלום מגדילה את מצבת בתי המשפט שיכולים לטפל בהליך ובכך לאפשר את מתן ההפטר לחייב מזמן ממוצע של 5 שנים הקיים היום לזמן ממוצע מקסימלי של 3 שנים, כמבוקש על פי החוק החדש. כך, למשל, חייבים הגרים במחוז מרכז, במקום בית משפט אחד שידון בעניינם, ידונו בעניינם חמישה! בתי משפט (בתי משפט השלום ברמלה, ראשל”צ, רחובות, פתח-תקווה וכפר –סבא).

חידוש שני, שהוא המרכזי והמשמעותי ביותר, שלא יכל להיעשות ללא החידוש הראשון, הוא קיצור זמן מתן ההפטר לחייב/היחיד ופתיחת הדף החדש בחייו בצורה משמעותית, מ – 5 שנים בממוצע (ולעיתים אף  מעבר לכך, כאשר במהלך השנים הלכו ורבו המקרים שהליכי פשיטת הרגל הסתיימו במתן הפטר רק לאחר 6 שנים ויותר) ל – 3 שנים.

חידוש שלישי – אמנם כבר לאחר הרפורמה שנעשתה ב- 2013 פעלו על פיו בתי המשפט וכונס הנכסים הרשמי, אבל הוא לא עוגן פורמלית בחקיקה- היה ביטול מבחן תום הלב בשאלה האם לאפשר לאדם להיכנס להליך חדלות הפרעון/פשיטת הרגל. תום לב הוא מושג משפטי שיש לו משמעויות שונות בהתאם לענף המשפטי בו הוא מופעל (תום לב בחוזים הוא מושג שונה מתום לב בהליכי חדלות פרעון). ניתן להגדיר תום לב בהליכי חדלות פרעון כמצב בו אדם נכנס להליכי חדלות פרעון כתוצאה מארועים שלא היו תלויים בו או שלא היה לו שליטה בהתרחשותם ושהוא לא כיוון אליהם. כך, אם אדם לקה במחלה קשה, חו”ח, ונקלע בעקבות זאת לקשים כלכליים, הוא ייחשב לתם לב. כך, למשל, אם אדם נקלע לקשיים כלכליים בעסקו עקב מוסר תשלומים גרוע של לקוחותיו. אם ניקח כדוגמא את המשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה מההגבלות שהוטלו ע”י הממשלה עקב התפשטות נגיף הקורונה, הרי שניתן לומר על אדם שנקלע לקשיים כלכליים כתוצאה מכך (עסקו נסגר, הוא פוטר מעבודתו ונותר ללא פרנסה ואי יכולת למצוא עבודה חלופית), והפך להיות חדל פרעון, שהוא תם לב, ויהיה זכאי להיכנס להליך חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

חידוש רביעי– אף הוא דבר שהיה קיים לפני כן, אבל יושם במשורה, וגם היה יותר בבחינת תורה שבעל פה – הוא מתן הפטר לאלתר, היינו הפטר מיידי. בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי מסמיך המחוקק את בית המשפט (וגם את רשם ההוצאה לפועל) לתת ליחיד/לחייב הפטר לאלתר מחובותיו באם דמי המחיה עולים על כושר השתכרותו. החוק מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות מבחנים לקביעת דמי המחיה וכושר ההשתכרות, אולם עד עתה טרם נעשה הדבר. נראה שכל עוד לא ייעשה הדבר ולא ייקבעו קריטריונים אובייקטיביים תאלץ המערכת על כלל גורמיה, בתי המשפט, הממונה על חדלות הפרעון, הנאמנים הממונים לניהול תיק היחיד/החייב, להכריע בכל מקרה ומקרה לגופו.

קיימים עוד שינויים וחידושים בחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי לעומת פקודת פשיטת הרגל, אולם אין צורך להלאות ולהסביר מעבר לחידושים אלה, שהם לדעתנו המרכזיים והמשמעותיים ביותר.

חשוב להדגיש, כי מי שהחל בהליכי פשיטת רגל טרם 15/9/2019 חלה בעניינו פקודת פשיטת הרגל, התש”ם- 1980 על תקנותיה, ועניינו עדיין יתנהל באחד מבתי המשפט המחוזיים בהם הוא מתנהל.

משרד עו”ד איתמר טורס ישמח להעניק לכל מי שנקלע למצוקה כלכלית עד כדי חדלות פרעון ליווי צמוד ומקצועי על מנת שיוכל לזכות בהגנות ובהזדמנות לשיקום כלכלי ופתיחת דף חדש בחיים שמעניק הדין בדמות חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי.